סלט במקדש הבשר

מתחילים להיגמר לנו הרעיונות. יום חמישי בלילה. היא רוצה לצאת מהבית, אבל לא רוצה לנסוע רחוק. רוצה לשמור קצת על שפיות בנושא הדלק. התקציב של הדלק. "גם את יכולה להעלות רעיונות", היא מציעה-תוקפת. הייתי שמחה. אבל אחרי יום עבודה, הגוף במצב נוזלי. והמוח? הוא כבר מזמן עזב, עבר דירה ולא השאיר כתובת למכתבים, שלא נמצא אותו. "אולי נצא להליכה ברגל?" מציעה ת' חברתי. אני אומרת שזה רעיון טוב, אבל אז היא מציעה שההליכה ברגל תהיה למרכז העיר, לקנות ארטיק בקופיקס, "לא לנו, לילדים", היא מדגישה, ואז לחזור בחזרה ברגל.

אני אומרת לה שזו הליכה קצת מוזרה. או שהולכים או שאוכלים, וכשהיא דיברה על הליכה חשבתי על הליכה כמו שצריך. בינתיים היא ירדה מהרעיון, רק המחשבה על הליכה כבר עייפה אותה. פתאום יש לה הברקה, "אולי נעשה היום את מה שלא עשינו אז", היא מציעה. לא הבנתי בהתחלה מה היא רוצה. היא מזכירה שבדיוק לפני שבוע הלכנו לקניון שרונים בהוד שרון, רצינו להסתובב קצת בחצי חינם, לבדוק את האוכל המוכן, אולי לקחת משהו לשבת. אבל הגענו מאוחר וכבר היה סגור. הסכמתי. רציתי לצאת ולא היה לי רעיון אחר.

היא מגיעה. הבת שלה ט' כבר במושב האחורי. את הבן שלי מ' אוספים מהסבתא. מגיעים לחצי חינם. בדרך אוספים כמה דברים מהמדפים, שיהיה. מגיעים לאזור האוכל המוכן. הכל נקי, מצוחצח וריק. מתברר שהם סוגרים את הבסטה לקראת 9 בערב, ואנחנו כבר שעה אחרי. קצת מאכזב, אבל מתמודדים. מסתובבים עוד קצת בשתי הקומות, משאירים חצי מהדברים שלקחנו בעגלה כי התחרטנו ומשלמים בקופה על כמה מוצרים. יושבים בפינת הקפה שבמקום ועל תקן ארוחה אוכלים שקית בוטנים אמריקאיים וקצת עוגיות מרוקאיות מתוקות.

דקה לפני שמגרשים אותנו מהמקום קמנו והלכנו לכיוון האוטו. שמנו את מעט חפצנו, שתינו קצת מים ואז לת' הייתה הברקה. היא הציעה שנקפוץ לשגב קיטשן גארדן שבמקום. אני עוד לא הייתי, אז אוכל להציץ ולהתרשם. היא כבר הייתה שם ואכלה. היא אומרת שהיה יקר והעלות לא הצדיקה את התמורה, אבל אולי בכל זאת נאכל קינוח. נתחלק ארבעתנו, אז ייצא משתלם איכשהו. השעה 11 בלילה ובכניסה למסעדה אומרים לנו שהמטבח כבר סגור. ת' מבקשת שייתנו לנו לצלם, כי היא רוצה להכניס אותי פנימה. הם מסתכלים עלינו במבט מוזר, קצת שואלים כמה שאלות, אבל מסכימים שנצלם. המקום באמת מרשים, נראה כמו גינת ירק. צילמנו שני צילומים ויצאנו.

20160804_234923

 

לא רצינו שהערב ייגמר והחלטנו לנסות לראות אם יש בכל זאת מקום פתוח במתחם. מסעדת BBB קיבלה את פנינו בשמחה. פה לא הולכים לישון עוד לפני חצות. בפנים אווירה אפלולית ושקטה. חשבנו ללכת על קינוח ובסוף מצאנו את עצמנו מזמינות סלט. לקחנו סלט גלילי: מצע לבנה ועליו מכל טוב: טבעות בצל סגול חי, מלפפונים וצנוניות מגורדות, סלרי, בורגול ושקדים. הגיעה מנה ענקית ונדיבה בכל מרכיביה. ת' טענה שאפילו נדיבה מדי ואני אמרתי שסוף סוף יש תמורה. יש לציין גם כי הלבנה הייתה מאוד טעימה לי למרות שחששתי בתחילה, מכיוון שאני לא אוהבת לבנה חמוצה מדי כפי שקורה פעמים רבות עם לבנה. הסלט עולה 44 שקלים והוספנו את לחם הבית ב-16 שקלים. לצדם רוטב ויניגרט נענע, רוטב שמן זית ולימון וטחינה. אפשר לבקש כמה שרוצים. למרות המאמצים לא הצלחנו להתגבר על המנה הענקית וארזו לנו בשמחה את מה שנשאר.

בסביבות 1 בלילה יצאנו משם. הילדים עוד השתוללו קצת בגן השעשועים הסמוך ות' עישנה את הסיגריה שאחרי (להירגע, אחרי האוכל). עיבדנו בינינו את חוויות הלילה והגענו למסקנה שלא חשבנו שנופתע כך. סלט לא נראה לנו הצד החזק של מקום כמו BBB , ובכל זאת קיבלנו מנה מאוד טעימה ומאוד נדיבה. המלצרים היו אדיבים פלוס פלוס (ותוגמלו בטיפ נדיב שהגיע להם בצדק), ובקיצור, ערב שהתחיל קצת צולע הפך לערב מהנה ביותר.

20160805_002946

4 מחשבות על “סלט במקדש הבשר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.