מהמורמונים ועד המלכה ויקטוריה

לאחרונה הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על הכרה אמריקאית בירושלים בתור בירת ישראל. זה נחמד, אבל אנחנו, הישראלים, לא באמת צריכים את טראמפ כדי לדעת מהי עיר הבירה שלנו. בשבילי ירושלים היא עיר מיוחדת ואני תמיד שמחה לבקר בה ולגלות פינות חן חדשות שבהן עוד לא ביקרתי. לפני כמה שבועות ביקרתי בה שוב, ביחד עם חברות מועצת נשים למופת בראשות שרה הפטל, הזוכה לתמיכה מצד יו"ר מרחב פתח תקוה בהסתדרות, גיורא נחום. הפטל תכננה את הטיול ביחד עם אירית קרלין ועם המדריכה האהובה על הקבוצה, שרה רוטנברג.

אחרי הפסקה קצרה לארוחת בוקר בקניון הראל הגיעו החברות לירושלים. התחנה הראשונה הייתה האוניברסיטה המורמונית, המוכרת גם בשם המרכז הירושלמי ללימודי המזרח הקרוב. אחרי סרטון הסבר קצר על האוניברסיטה עברו הנשים לאולם הקונצרטים והאזינו לנגינת העוגב, הנחשב לגדול ביורת במזרח התיכון. בתום הקונצרט הקצר יצאו הנשים אל המרפסת המשקיפה על העיר העתיקה וראו את הדגמים של ירושלים העתיקה ומשם לגן התנ"כי של המקום. מדובר בגן יפה ומטופח ובהם גם מוצגים ארכיאולוגיים עתיקים, המשמשים לייצור שמן ויין.

ויש גם סרטון על האוניברסיטה המורמונית:

מהאוניברסיטה המורמונית יצאו הנשים אל הגן הבוטני של האוניברסיטה בהר הצופים. רוב האנשים מכירים את הגן הבוטני של האוניברסיטה בגבעת רם, אבל הגן הבוטני בהר צופים קדם לגן שבגבעת רם והוקם כבר ב-1931 ויש הטוענים שהוא הגן הבוטני האקולוגי הראשון בעולם. שטח הגן כ-25 דונם ויש בו רק צמחיה מקומית. בנוסף לצמחים בשטח הגן מצויה מערכת מערות קבורה ייחודית מתקופת בית שני. במערה זו קבור ניקנור איש אלכסנדריה שהביא את דלתות הנחושת לבית המקדש. כיום קבורים בקבר ניקנור גם המנהיגים הציונים ד"ר יהודה לייב פינסקר ומנחם אושיסקין. למעשה, אזור הקבורה הזה נועד להיות "הר הרצל" של ראשי הציונות, אבל המקום ננטש לאחר נפילת ירושלים העתיקה במלחמת העצמאות, וכך עבר אזור הקבורה להר הרצל וגם הגן הבוטני ננטש ובמקומו טופח הגן בגבעת רם. כיום שני הגנים מתפקדים כגנים בוטניים בעיר אחת.

בתום הסיור בגן עברו חברות המועצה אל האמפיתיאטרון של האוניברסיטה (גילוי נאות: את לימודי התואר השני שלי בתקשורת המונים סיימתי בירושלים ובאותו אמפיתיאטרון קיבלתי את התואר). אחרי שהשקיפו על הנוף המרהיב, פצחו חברות המועצה, כיאה למקום, בשירת "מעל פסגת הר הצופים".

בשלב הזה הגיע הזמן לאכול את ארוחת הצהריים. הארוחה התקיימה במנזה של האוניברסיטה בגבעת רם. אחרי הארוחה היו החברות מוכנות להמשיך בחלק השני של הטיול ויצאו לכיוון נחלת שבעה, החוגגת השנה 150 שנה לקיומה. אלא שבאותו יום התקיימה חגיגה נוספת. התברר כי בדיוק באותו יום חברת המועצה, מירי בן ישי, חגגה יום הולדת. החברות הפתיעו אותה בעוגות ובשירת "יום הולדת שמח". מירי הנרגשת לא ידעה למי להודות קודם.

אחרי החגיגה, ובמרץ מחודש, המשיכו הנשים אל התחנה האחרונה במסע – מוזיאון ידידי ישראל בנחלת שבעה. בעזרת טכנולוגיה ייחודית וראשונה מסוגה בישראל, המוזיאון מציג את סיפורם של אנשים שונים, רבים מהם לא יהודים, אשר לאורך הדורות עזרו וסייעו ליהודים ובחלקם תרמו להקמת מדינת ישראל ולביטחונה. חלק מהסיפורים מוכרים מאוד וחלקם לא ידועים בכלל. למשל, האם ידעתם שגם המלכה ויקטוריה היא ידידת ישראל? הביקור במוזיאון היה מרגש ביותר והנשים לא הפסיקו להתלהב ממנו.

בתום הביקור במוזיאון, ועל מנת להירגע מעט מההתרגשות, יצאו הנשים לסיור קצר במדרחוב נחלת שבעה והתפעלו מהארכיטקטורה הייחודית של השכונה שהוקמה ב-1869 כחלק מהיציאה מן החומות. למעשה, זו השכונה השלישית שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה אחרי ימין משה ומשכנות שאננים. עם השנים, השכנה הוזנחה והידרדרה. אבל בשנים האחרונות היא עברה שיקום ושימור וחזרה ליופיה המקורי. הסיור היה סיום מוצלח ליום טיול מיוחד ואחריו חזרו הנשים לפתח תקוה במצב רוח מרומם.

צילום: אורית ענבר

4 מחשבות על “מהמורמונים ועד המלכה ויקטוריה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.