כוחה הרפואי של הטחינה

טחינה, בצורות שונות, היא אחת מאבני היסוד של המטבח הים תיכוני/ישראלי/מזרחי. כמו הרבה ישראלים אחרים, אני אוהבת להכין את הטחינה שלי לבד מטחינה גולמית, לה אני מוסיפה מים ומתבלת. באופן אישי, מעבר למים ומלח אני אוהבת להוסיף לה שום ולימון ולערבב בתוכה פטרוזיליה קצוצה דק. הטחינה הזו טעימה בפני עצמה וכתוספת למאכלים רבים. אני גם אוהבת להכין סלט ירקות קצוץ דק ולשפוך עליו כשתי כפות טחינה. פשוט תענוג.

אני לא יודעת עד כמה אתם יודעים זאת, אבל הטחינה היא מאכל שהשתמר בצורתו המקורית במשך מאות שנים ועבר בצורה מדויקת מדור לדור. בנוסף לתכונותיה הטעימות, מתברר כי לטחינה יש מקום של כבוד גם ברפואה העממית, המייחסת לה סגולות מרפא רבות ומגוונות. ייתכן שזו גם הסיבה על כך שהמאכל צלח את מחסום הדורות.

יעל דרור, דיאטנית קלינית וספורט, מסבירה כי תכונותיה הטובות של הטחינה מגיעות מכך  שהיא עשויה מגרעיני שומשום טחונים. גרעיני השומשום ידועים באחוז גבוה של חומצות שומן חיוניות אומגה 6 ואומגה 9. גרעיני השומשום מכילים גם מרכיבים נוספים בעלי השפעה בריאותית מובהקת כמו פיטוסטרולים, ליגנן (Lignan) ממשפחת הפוליפנולים שהם בעלי תכונות נוגדות חמצון רבות עוצמה. בנוסף לכך, הטחינה מכילה ויטמינים מקבוצת B, מינרלים רבים כמו מגנזיום, ברזל, אבץ ואשלגן. הכוח הבריאותי של הטחינה נובע מהרכב עשיר זה של יתרונות תזונתיים, שכאשר הם משתלבים בצריכה קבועה בתפריט היומי, הם מסייעים לגוף להתמודד עם מצבים שונים העלולים לפגוע בבריאות.

אחרי שקראה מחקרים רבים בנושא, דרור מסבירה כי לטחינה יש את הסגולות הרפואיות הבאות:

מורידה כולסטרול

הפיטוסטרולים הנמצאים בתוך גרעיני השומשום הוכחו במחקרים כמורידים רמות כולסטרול בדם. רוב הפיטוסטרולים בשומשום הם מסוג בטא-סיטוסטרול (Beta-sitosterol) והם נחשבים לבעלי יכולת להורדת כולסטרול. בהשוואה לאגוזים וזרעים אחרים, בשומשום יש את הכמות הגבוהה ביותר של פיטוסטרולים. איך הם עושים את זה? הפיטוסרולים מסייעים בהורדת הכוסלטרול כיוון שהם בעלי מבנה דומה לזה של הכולסטרול. דמיון זה במבנה, מאפשר להם להחליף את חלק ממולקולות הכולסטרול ואף לסייע בהפחתת הספיגה שלהם דרך המעי. דבר זה, מפחית את ספיגת הכולסטרול לזרם הדם ועשוי לסייע להפחתת כמות הכולסטרול הכללית בזרם הדם. מרכיב נוסף בזרעי השומשום המסייע בהורדת הכולסטרול הוא הליגנן (Lignan). לאורך השנים נערכו מספר מחקרים שהראו כי שילוב קבוע של טחינה בכמות של 28-40 גרם ביום הובילה לשיפור מובהק בערכי הכולסטרול בדם: הורדה של רמות הכולסטרול מסוג LDL, וירידה בכמות הכללית של הכולסטרול בדם. חלק מהמחקרים הראו שיפור מתון בערכי הכולסטרול ה-HDL ("הטוב") ובחלק אחר של המחקרים הוא נשאר ללא שינוי. בדרך כלל דרושה צריכה קבועה של טחינה במשך 4-6 שבועות כדי להגיע להבדל מובהק זה בערכי הכולסטרול בדם.

מורידה לחץ דם

בגרעיני השומשום יש מרכיבים המסייעים הורדת לחץ הדם. אחד המרכיבים החשובים הוא שמן השומשום המהווה כאמור אחוז גבוה מתכולת הנוטריינטים בטחינה. מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לבדוק את הקשר בין צריכה של שמן שומשום לבין שיפור לחץ הדם בקרב אנשים הסובלים מיתר לחץ דם. מחקר שהתפרסם במגזין American Society of Hypertension   בחן את השפעת שמן שומשום על שינויים בלחץ הדם בטווח המידי ובטווח הארוך בקרב גברים שסבלו מיתר לחץ דם. משתתפי המחקר קבלו 35 גרם ביום של שמן שומשום כאשר קבוצת הביקורת קיבלה כמות זהה של שמן אחר. נמדד לחץ הדם המרכזי והפריפרי של משתתפי המחקר ואף נערכו בדיקות דם לבחינת מדדים נוספים. השפעת שמן השומשום נבדקה כשעתיים לאחר שתייה של השמן בפעם אחת, ואף לאחר חודשיים של צריכה קבועה של השמן. תוצאות המחקר הראו ירידה בלחץ הדם המרכזי והפרפרלי כשעה לאחר שתיית שמן השומשום. בנוסף לך, במדידות לטווח הרחוק נמצא כי השימוש בשמן השומשום הוריד את לחץ הדם הסיסטולי והפרפרלי, הוריד את דופק הלב והעלה את מדד נוגדי החמצון בדם. זהו המחקר הראשון שהראה השפעה מיטיבה של שמן השומשום בטווח המידי ובטווח הארוך על מדדים הקשורים ולשיפור לחץ דם גבוה ואף הטבה במדדי בריאות נוספים. מחקרים נוספים שהתפרסמו בשנים האחרונות הראו תוצאות דומות המעידות על קשר ישיר בין צריכה של שמן שומשום באופן קבוע לבין שיפור מדדי לחץ הדם בקרב הסובלים מיתר לחץ דם.

הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב חולי סוכרת מסוג 2

מחקר שפורסם מגזין Archives of Iranian Medicine מצא כי טחינה יכולה להוות בחלק מהמקרים תחליף לתרופות הניתנות במרשם רופא לשיפור בריאות הלב. לתרופות אלו יש לא פעם תופעות לוואי לא נעימות ולכן מציאת חלופה במזון הינה בעלת חשיבות רבה. במחקר הנוכחי בדקו את ההשפעה של טחינה בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2 שידוע שהם נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב, עקב רמות גבוהות מעל הנורמה של שומנים בדם, רמות סוכר גבוהות בדם ותנגודת לאינסולין. במחקר השתתפו 41 איש אשר חולקו לשתי קבוצות: קבוצת המחקר קיבלה 2 כפות של טחינה (28 גרם) בארוחת הבוקר כל יום במשך 6 שבועות. הקבוצה השנייה היוותה את קבוצת הביקורת ולא קיבלה טחינה. מלבד ההבדל בקבלת הטחינה, כל משתתפי המחקר קיבלו את אותה כמות הקלוריות בארוחת הבוקר והקפידו על תפריט יומי דומה. בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים נלקחו בדיקות שונות להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם כולל: לחץ דם, שומנים בדם (טריגליצרידים) וכולסטרול. התוצאות שהתקבלו לאחר 6 שבועות היו מובהקות: חלה ירידה ברמות השומנים בדם ואף ירידה מרשימה של 39% במדד האטרוגני של הפלזמה (AIP- atherogenic index of plasma). כמו כן, חלה ירידה מובהקת בדם ברמת הכולסטרול מסוגLDL  (הנחשב ל"רע") ועליה מתונה ברמות הכולסטרול מסוג HDL (נחשב ל"טוב"). לא חל שינוי במדידות של לחץ הדם. תוצאות אלו, מהוות עדות חשובה להשפעתה המיטיבה של צריכה קבועה של טחינה על הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, לא רק באוכלוסייה בריאה, אלא אף באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה יותר, כמו הסובלים מסוכרת מסוג 2.

הגנה מסרטן

בזרעי השומשום כאמור מצוי חומר שנקרא ליגנן שהינו בעל מבנה דומה למבנה של הורמון האסטרוגן בגוף האדם. בטחינה יש שני סוגים של ליגנן: The sesamin &  sesamol lignans. סוגים אלו של ליגנן מסוגלים להיקשר לרצפטור של האסטרוגן בגוף ובכך להוות הגנה מפני סוגי סרטן הקשורים לפעילות הורמונלית של אסטרוגן. בנוסף לכך, גרעיני שומשום ידועים ביכולת שלהם לעודד ספיגה של רכיבי תזונה בגוף, במיוחד Tocopherols המוכר גם בשם "ויטמין E". זהו ויטמין חשוב מאוד בעל יכולת נוגדת חמצון חזקה מאד הידוע כקשור במניעה של סרטן ומחלות לב. בנוסף לשיפור הספיגה של הויטמין, מיחסים לגרעיני השומשום השפעה מיטיבה על הפעילות הביולוגית (bioactivity) של הוויטמין בגוף בהקשר למניעה של דלקת ומחלות כרוניות.

דלקת פרקים (Arthritis)

בנוסף להשפעה המטיבה על הפחתת הסיכון למחלות לב ושיפור פרופיל השומנים בדם, כנראה שיש לטחינה גם השפעה בהקשר של דלקות פרקים המלווים לא פעם בכאבים עזים. במחקר שהתפרסם במגזין הרפואי International Journal of Rheumatic Diseases משתתפי המחקר שסבלו מאוסטיאוארתריטיס בברך (knee osteoarthritis) קיבלו שני סוגי טיפול: 1) הטיפול המקובל כיום לדלקת זו הכולל פעמים ביום glucosamine + Tylenol. 2) הטיפול השני היה 40 גרם ביום של זרעי שומשום באבקה (כמות המקבילה ל-2 כפות טחינה). הקבוצה במחקר שקיבלה את אבקת זרעי השומשום קיבלה ציונים טובים יותר בבדיקות עיכוב מצב הדלקת בברך, דיווחה על פחות כאב ולא חוותה את תופעות הלוואי של השימוש בתרופות המקובלות. כמובן עדיין מוקדם להמליץ לוותר על התרופות המקובלות לטיפול בארטריטיס, אך בהחלט נכון לשקול לשלב 2 כפות טחינה ביום עבור הסובלים מבעיה רפואית זו.

לסיכום, לטחינה יתרונות בריאותיים רבים שמקורם ישירות ברכיבים הטבעיים הנמצאים בגרעיני השומשום. מרבית המחקרים מוכחים כי צריכה קבועה של טחינה מדי יום מפחיתה בצורה מובהקת את הסיכון למחלות לב וכלי דם. השפעתה חזקה במיוחד בתחום איזון הכולסטרול ולחץ הדם. בנוסף לכך, ישנה חשיבות רבה לשילוב הטחינה בתפריט היומי עבור אנשים בעלי סיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, אך גם עבור האוכלוסייה הבריאה שרוצה לשמור על ערכים תקינים לאורך זמן. כמה מומלץ? 2 כפות ביום. זה גם טעים וגם בריא.

יעל דרור היא יועצת מקצועית של חברת אחוה

צילום: יח"צ, אריזות: דרור קליש

6 מחשבות על “כוחה הרפואי של הטחינה

  1. כתבה מעולה.
    אז גם זכיתי ביתרונות בריאותיים בתור אחד שבשבילו אין דבר כזה שולחן שבת בלי טחינה.
    בנוסף טחינה גולמית עוזרת לטיפול ובהרגעה בפצעי אפטה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.