לא בלי בתי

בעידן של פמיניזם ושוויון זכויות קשה לנו לדמיין איך חיו נשים במאות אחרות ואפילו בעשורים קודמים, איך הן הצליחו להתמודד עם היותן משוללות את רוב הזכויות שהיום כל כך טבעיות עבורנו, הנשים. למרות זאת, גם אז היו תמיד נשים אמיצות שלא הסכימו להשלים עם מעמדן הנחות ועם ההתייחסות החברתית אליהן רק משום שניסו לעמוד על זכויותיהן.

הצצה לעידן הזה ולחייה (אם כי הבדיוניים) של אישה אחת אמיצה קיבלתי לאחרונה כאשר קראתי את הספר סיפורה של לילי דה יונג. השנה היא 1883. לילי היא נערה קוויקרית (דת נוצרית נוקשה) העובדת כמורה ובטוחה שמצאה את האהבה הגדולה של חייה. אהובה עוזב את העיירה שבה הם חיים ומבטיח להביא אותה אליו, אולם היא לא שומעת ממנו יותר ומגלה שהיא בהיריון. בייאושה, ולאחר שהיא מגורשת מביתה, היא נכנסת למוסד צדקה שבו יולדות נשים שחטאו. נאמר לה שהיא חייבת לוותר על בתה כדי להימנע מחיי עוני ובושה. אולם, לאחר הלידה. לילי  המומה לגלות את האופן הנואש לפיו בתה התינוקת זקוקה לה, ומן המהירות שבה החיבור ביניהן כובש את ליבה. היא בוחרת להשאיר אותה אצלה, ובחירה זו משנה את חייה, תוך שהיא נלחמת בגינוי המוסרי ובמצוקה הכלכלית במאמץ לשרוד יחד עם התינוקת שלה.

הספר הוא רומן הבכורה של ג'נט בנטון וכשקוראים בו קשה להאמין בכך, מכיוון שהכתיבה שוטפת והסגנון מאוד בטוח בעצמו. אמנם מאחוריה עבר עשיר של כתיבה, אבל עד כה הוא היה בעיתונים ובמגזינים. כדי לכתוב את הספר עשתה בנטון תחקיר היסטורי מעמיק והדבר ניכר היטב בעמודי הספר. מה שמעניין במיוחד הוא העובדה שלבנטון דווקא שורשים יהודים. סבא רבא שלה, ג'יימס ברנסטין, ניהל את היאס (החברה לסיוע למהגרים עבריים) עד שנת 1946 וסייע בהצלה ובהגירה של עשרות אלפי יהודים מגרמניה הנאצית ומשטחים כבושים אחרים. אחי-סבה, ג'ון ל' ברנסטיין, היה מייסד ונשיא בארגון. היא מחזיקה בתואר ראשון בלימודי דת מאוברלין קולג', ובתואר שני בכתיבה יצירתית מאוניברסיטת מסצ'וסטס שבאמהרסט. אבל, למרות הרקע היהודי, בנטון מיטיבה להיכנס לנעליה של לילי הקוויקרית ולבטא את הדברים גם מתוך נקודת מבטה הדתית.

את הספר החליטה בנסון לכתוב לאחר שילדה את בתה, חוויה ששימשה לה השראה לסיפור, וכל אישה שהפכה לאם תזדהה עם לילי דה יונג ומאבקה. עם זאת, אני מאמינה שגם קוראים אחרים יוכלו להתחבר לסיפור ולא יניחו לו עד שיגיעו לעמוד האחרון, כפי שקרה לי.

סיפורה של לילי דה יונג, ג'נט בנטון, 336 עמודים, הוצאת זימזון מבית ספר לכל, 98 שקלים.

ילדודס

ואם אנחנו כבר בענייני ילדים, ברצוני להמליץ גם על הספר, להיות שוב ילד, ישראל, שהוא בעצם אלבום צבעוני של הצלם המקצועי מוי וולקוביץ'. הספר כולל למעלה מ-160 תצלומים של ילדי ישראל, מ-35 יישובים ברחבי הארץ, ברגעים מיוחדים מלאי קסם אישי לצד ציטוטים מרגשים שלהם המעניקים עדות חיה למצב הילדים בישראל, המגיעים מרקע ודמוגרפיה שונים. הספר כתוב בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.

הפרויקט הייחודי נעשה לכבוד 70 שנה למדינת ישראל ונמשך כשלוש שנים, במסגרתו וולקוביץ', ביחד עם בניו גבריאל ואבי, יצאו למסע תיעודי מצולם בעקבות קסם הילדות של ילדי ישראל. את ההשראה לספר הוא קיבל בעקבות ביקור בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק בפולין, במסגרת משלחת ממקסיקו. לאחר הביקור בבית היתומים מוי החל לחקור ולחפש מידע אודות קורצ'אק. כאשר מצא באחת מחנויות הספרים ספר מתורגם לספרדית שנקרא כאשר אשוב ואהיה קטן, קיבל את הרעיון לפרויקט הצילומים והחליט לקרוא לספר להיות שוב ילד, ישראל.

וולקוביץ': "לאורך הקריירה שלי כצלם אני מנסה לשחזר את הילדות שהייתה לי. למרבה הצער, הילדות היא לא משהו שאתה יכול לשחזריצאתי למסע של תמונות ועדויות, המנסות לגעת ברוח הילדות וברגעים מיוחדים ויקרים שעלולים היו ללכת לאיבוד".

וולקוביץ', צלם מקצועי ועולה חדש ממקסיקו, הוציא 12 ספרים מצולמים, בהם: ספר על בתי הכנסת במקסיקו, ספר על מרכז הספורט היהודי במקסיקו, ספרי בישול כולל תמונות, ספר הדרכה מצולם לג'ו ג'יטסו ועוד. הוא זכה במקום ראשון בתחרות הצילום גרינוולד, לצילום דוקומנטרי בנושא אדם וסביבתו עם הסדרה אודולוף על משפחה חרדית ממאה שערים. מקום ראשון על סרט דוקומנטרי על מצעד החיים במקסיקו, מקום ראשון בתחרות ביאנלה ה-2 במקסיקו והשתתף בכ-30 תערוכות בינלאומיות בקנדה, מקסיקו, ארה"ב וישראל.

ניתן לרכוש את הספר ישירות מהיוצר באמצעות:

פייסבוק: https://www.facebook.com/tobeachildagain/ דוא"ל: moy@volcovich.com וכן ברשתות הספרים סטימצקי, צומת ספרים ובחנויות המובחרות.

להיות שוב ילד, ישראל, מוי וולקוביץ', סגול הוצאה לאור, 192 עמ' כרומו צבעוני, 179 שקלים

5 מחשבות על “לא בלי בתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.