הפסטיבל בן 16

אני מאוד אוהבת קולנוע וסרטים מכל הסוגים. בין השאר, אני מאוד אוהבת את הקולנוע הצרפתי ולכן אהנה מאוד בשבועיים הקרובים. עד סוף החודש יתקיים בסינמטקים של תל אביב, חיפה, ירושלים, חולון, הרצליה, שדרות, בית התרבות סביון, בגלובוס מקס אשדוד ובאולם איינשטיין נתניה פסטיבל הקולנוע הצרפתי. הפסטיבל מופק על ידי חברת ההפצה עדן סינמה בע"מ בראשות קרולין בונה והמכון הצרפתי בישראל ונערך בחסות יוניפרנס פילמס, המכון הצרפתי בפריז ומחלקת מופעים של עיריית תל אביב-יפו.

זו הפעם ה-16 שפסטיבל זה מתקיים בישראל. גם השנה הכינו מנהלת הפסטיבל קרולין בונה ונספחת האודיוויזואלית של המכון הצרפתי בישראל סטפני רבורדין (Stéphanie Rabourdin) תכנית מגוונת המשלבת בין סרטים מצליחים בביקורות ובקופות מהשנה האחרונה בצד כמה קלאסיקות מרגשות ומחווה מיוחדת למלחין מישל לגראן שהלך לעולמו לפני זמן קצר. רבים מסרטי הפסטיבל מועמדים לפרסים רבים במסגרות שונות, פסטיבלים ותחרויות סיכומי השנה. רבע מבין סרטי הפסטיבל בוימו ונכתבו על ידי נשים.

את הפסטיבל פתח אחד הסרטים הטובים והמצליחים של השנה בצרפת לשחות או לא להיות (LE GRAND BAIN). הסרט מועמד ל- 10 פרסי סזאר, בהם פרס לסרט, לבמאי, לתסריט ולארבעה פרסי משחק. זהו סיפורה של חבורת גברים בראשית משבר גיל הארבעים המקימה נבחרת של שחייה צורנית. בדרך אל התחרות מתגלים המשברים, השמחות, הקנאות וההתמודדות של כל אחד מהם ושל הנשים בחייהם, בנות משפחתם ושתי מדריכות הקבוצה. הבמאי, ז'יל ללוש, הצליח לקבץ לסרטו כמה מהשחקנים הבולטים ביותר בקולנוע הצרפתי כיום, אשר חושפים את עצמם גופנית ורגשית ללא פחד. ביניהם אפשר לציין את: מתייה אמלריק, גיום קאנה, בנואה פולוורד, ז'אן הוג אנגלד, וירז'יני אפירה, לילה בקטי ומרינה פוייס. 

למרות שהסרט מתרחש בצרפת, אני בטוחה שרבים מבין הצופים יוכלו להזדהות איתו. המשברים השונים שפוקדים גברים (ונשים) בגיל זה מוכרים לרבים, וכך גם הרצון לעשות משהו שאיכשהו יוציא אותם מהמשבר, שייתן משמעות כלשהי לחייהם. בנוסף, נבנית בסרט אחווה וגם זה נושא מוכר וחשוב לרבים מבין הצופים. הסרט מצחיק בחלקים מסוימים, גורם לצופים להזיל דמעה בחלקים אחרים, ובסופו של דבר גורם להם לצאת מהסרט עם מחשבות שונות על מהות החיים.

הבמאי, ללוש (אין כל קשר לבמאי הצרפתי המפורסם קלוד ללוש) הוא ממשפחה יהודית ומוכר בעיקר מעבודתו כשחקן. הוא גם הגיע להקרנות בסינמטק. לכבוד ביקורו הוכללו בפסטיבל שני סרטים שבהם הוא משתתף. אחד מהם, שקרים לבנים קטנים, הפך כבר לקלאסיקה בצרפת. סרט זה בוים על ידי חבר קרוב של ללוש, גיום קאנה, שגם משתתף בלשחות או לא להיות. זוהי דרמת אנסמבל בה מופיעים כמה מגדולי שחקני הקולנוע של צרפת ובהם ז'אן דוז'רדן, מריון קוטיאר ופרנסואה קלוזה.

השני נקרא בידיים טובות. על תפקידו בסרט זה מועמד ללוש לפרס הסזאר לשחקן הראשי הטוב ביותר. זוהי דרמה מרגשת. תיאו התינוק בן יומו ננטש על ידי אמו ועד שימצא פתרון הוא עובר למשפחת אומנה של ז'אן (ללוש) ובני משפחתו. במקביל אליס שחולמת להיות אמא מקבלת הודעה משירותי הרווחה להתכונן לתפקיד החשוב בחייה.

פריז שייכת לנו

בכלל, המשפחה היא תמה מרכזית השנה בסרטי הפסטיבל. קלייר דרלינג של ז'ולי ברטוצ'לי, בכיכובן של קתרין דנב ובתה קיירה מסטרויאני, מספר על אישה הבטוחה כי יומה האחרון הגיע ועל היחסים המורכבים עם בתה. אמנדה, סרטו של מיכאל הרס, מציג את סיפורו של דויד בן ה-24 הנאלץ להתמודד עם האחריות על אחייניתו בת ה-7. לולה ואחיה, סרטו של ז'אן פול רוב על פי תסריט של הסופר דויד פונקינוס, מספר על לולה, בנואה ופייר שלושה אחים שמגלים שוב שאין דבר חשוב יותר ממשפחה. צילום משפחתי, סרטה של ססיליה רואו בכיכובה של ונסה פאראדי, עוסק בשלישיית אחים נוספת, גבריאלה, אלזה ומאו, שלא מתקשרים ועקב ההלוויה של סבם נאלצים להיות יחד ולנסות להחליט מה עושים עם הסבתא. המעבר לאהבה הוא סרטם הראשון של צמד השחקנים רומן בורנג'ה ופיליפ ריבו, המועמד לפרס הסזאר לסרט הביכורים. השניים מביאים למסך את סיפור חייהם, שני שחקנים, עם שני ילדים שמחליטים על פרידה, אבל כדי לא לפגוע בילדים הם עוברים לדירה שבנויה באופן מיוחד כך שבמרכזה נמצא חדר הילדים ומשני צדיו יחידות נפרדות להורים, המנסים לחיות את חייהם החדשים ולקיים סוג של משפחה אלטרנטיבית. על המשמר מפגיש על המסך שתי כוכבות, אמא ובת, נטלי ביי ולורה סמט (לאחרונה הן שיחקו יחד בפרק בסדרה עשרה אחוזים), סרטו של קסבייה בוואה עוסק במלחמת העולם הראשונה, זוהי סאגה רחבת היקף המביאה את אימת המלחמה הנוראית ההיא מנקודת מבטן של הנשים שנשארו לטפל בחווה. דרך האש, אחת ההצלחות הגדולות בצרפת בחודשים האחרונים, בסרט פייר ניניי ואניאס דמוסטייה מרגשים כבני זוג המנסים להתמודד עם פציעתו של הבעל לוחם האש, סרט מרגש ומחמם לב, ועוד סרטים מרגשים נוספים.

המעבר לאהבה
דרך האש

לפני מספר שבועות הלך לעולמו המלחין מישל לגראן, שהלחין את המוזיקה לעשרות סרטים בצרפת ובהוליווד. לכבודו יוקרן בפסטיבל מטריות שרבורג. זוהי אופרה קולנועית בה כל הטקסט מושר, עם מוזיקה נפלאה וסיפור אהבה מרגש. הסרט יוקרן מעותק דיגיטלי חדש. שלוש הקלאסיקות האחרות הן סרטו של ז'אק ריווט פריז שייכת לנו, סרטו של  ז'וליאן דוביבייה פפה לה מוקו סרט הפשע עם ז'אן גאבן והדובדבן שבקצפת – חגיגה במאי, סרטו של לואי מאל בכיכובם של מישל פיקולי ומיו מיו.

סרט הנעילה השנה  יהיה זה בידיים שלך בכיכובם של ז'ול בן שטרית ולמבר ווילסון. הסרט מספר על פסנתרן צעיר ומחונן שמסתבך בעולם הפשע ונערך לקראת תחרות יוקרתית שיכולה לשנות את חייו.

פסטיבל הקולנוע הצרפתי, עד ה-30 במרץ. לרשימת הסרטים המלאה ולפרטים נוספים כנסו לאתר הפסטיבל: https://festival-cinemafrancais.co.il/ אפשר גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FrenchCinemaIsrael/

צילום: יח"צ

4 מחשבות על “הפסטיבל בן 16

להגיב על שירלי אהרוני לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.