לקום היום בבוקר

המציאות הביטחונית של ישראל היא מציאות לא פשוטה. כמעט בכל משפחה יש לפחות בן משפחה אחת שנמצא, היה או יהיה בצבא. השירות הצבאי עלול לגרור איתו גם פציעות ואפילו, למרבה הצער והכאב, שכול. במקביל להתמודדות הלא פשוטה הזו יש גם גורמים מחזקים, כמו בני המשפחה וחברים קרובים, שהם כמו בני משפחה נוספים.

תפיסה זו עומדת גם במרכזו של הסרט בוקר טוב ילד. עומרי (אביב אלקבץ), לוחם צנחנים נפצע ושוכב חסר הכרה. אמו נעמי (קרן מור), אביו דויד (שרון בר זיו) ואחותו הגר (הדר ברוך), מתלכדים סביבו. מערכת היחסים ביניהם מתוחה ומלאת קונפליקטים אבל אהבתם הגדולה לעומרי ומאבקם להחזירו לחיים, חושפת את עוצמתו של הקשר המשפחתי. חבריו של עומרי ליחידה הופכים לחלק מהמשפחה וכולם יחד עוברים רגעים מרגשים, מצחיקים ואופטימיים. כוח אהבתה של המשפחה מאפשר התמודדות עם המשבר ומעניק תקווה חדשה.

הסרט מתחיל כשעומרי כבר שוכב במיטת בית החולים והוריו מחכים לרגע שבו יתעורר. ואכן – זהירות, ספוילר הכרחי – עומרי מתעורר. לפני הרגע הזה ההורים מתמודדים בצורה לא פשוטה, אפילו בצורה מודאגת ביותר וכל כך מוכרת מהמציאות הישראלית, עם הפחדים וחוסר הוודאות – האם עומרי יתעורר, מתי זה יקרה, איך הוא יתפקד והאם הוא יזהה אותם ויתקשר איתם.

הסרט מצולם רובו ככולו בתוך חדרו של עומרי בבית החולים ומעט במדרגות השירות, לשם יוצאים ההורים כדי לעשן. דבר זה מעניק לסרט אווירה מעט קלסטרופובית ואפילו של מחזה מצולם. עם זאת, עובדה זו לא פוגמת בסרט, אלא מצליחה להעצים אותו ולהעביר היטב את התחושות ואת קשיי ההתמודדות של בני המשפחה והחברים הקרובים עם המצב. אין ספק שגם הבחירות הצילומיות של הצלם זיו ברקוביץ מוסיפות להשפעה זו.

רק הסצנה האחרונה, המצולמת בחוף הים של תל אביב, מוציאה את הסרט מתוך האווירה הקלסטרופובית ומשמשת להעביר מסר של תקווה בפני עצמו. הסרט הותיר עלי רושם כל כך חזק, עד שברגע שהוא הסתיים המשכתי לשבת עוד כמה רגעים בכיסא, מסרבת להאמין שהסרט באמת נגמר.

גם השחקנים המובילים את הסרט ראויים למילה טובה. על קרן מור לא צריך להכביר יותר מדי מילים. היא שחקנית שמצליחה להצטיין בכל תפקיד שהיא עושה, ובסרט הזה היא עושה עבודה מעולה. ראוי לציון גם בר זיו, שחוץ ממשחק הוא גם התסריטאי והבמאי של הסרט. זהו סרטו העלילתי הארוך השני. אגב, כדאי לציין כי גם סרטו הראשון, חדר 514, התרחש כמעט כולו בחדר אחד. אני לא יודעת אם זה הניסיון, הכישרון, או שניהם, אבל, כאמור, למרות שהעלילה מוגבלת למקום התרחשות כה קטן, הסרט לא משעמם לרגע. בין השאר, לדעתי, הדבר נובע מכך שבר זיו התסריטאי שם בפי הדמויות שורות פשוטות, יומיומיות, בדיוק כמו שאנשים מדברים במציאות. זה גורם לצופה את התחושה שמדובר במעין ריאליטי, צוות טלוויזיה שמלווה משפחה הממתינה לבנה החייל שיתעורר מפציעתו ואת ההתמודדות של המשפחה עם הטיפול.

בר זיו אומר על כך: "בוקר טוב ילד הוא בראש ובראשונה סרט אישי על אהבת המשפחה ועל מסע התעוררות לחיים, להכרה בכאב שלנו ושל האחר ומגע ישיר עם הטראומה והתקווה שלאחריה החיים יהיו שונים לגמרי, מלאי הכרת הטוב. סגנונו הקולנועי הריאליסטי של הסרט הוא בבחינת ניסיון להיות זבוב על הקיר ולהתבונן בקלוז אפ, ברגעים אינטימיים, מלאי תקווה, הומור ואהבה, המרכיבים את חייהם של הדמויות".

בסופו של דבר, יצאתי מהסרט הזה עם טעם של עוד ואני כבר מחכה לראות את סרטו הבא של בר זיו.

קבלו הצצה לטריילר.

בוקר טוב ילד, במאי ותסריטאי: שרון בר זיו. ישראל, 81 דקות. הפקה והפצה – טרנספקס

צילום: באדיבות טרנספקס

לכניסה לאתר של שרון בר זיו: https://www.barziv.co.il/

3 מחשבות על “לקום היום בבוקר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.