יושבים על המגדר

נושא המגדר הוא נושא שמרבים לדבר עליו בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר בני מגדרים שונים דורשים שוויון ואת המקום וההתייחסות הראויה להם בחברה. אולם, עד כמה העיצוב מתייחס למגדר? עד כמה הוא משפיע ומושפע משאלות של מגדר? עד כמה הוא יכול ותורם לשוויון?

על שאלות אלו ואחרות מנסה לענות תערוכה חדשה בשם שובר.ת שוויון GAME CHANGER שנפתחה השבוע במוזיאון העיצוב חולון. זו תערוכה רחבה וראשונה מסוגה הבוחנת את תפקיד העיצוב ביצירת תודעה מגדרית, ומבקשת להעלות את המודעות לדרכים החמקמקות של העיצוב לשנות את תודעתנו כצרכנים וצרכניות, מעצבות ומעצבים. מה שאנו נעצב – יעצב את תודעתנו.

בתערוכה מוצגים מעל ל-120 פרויקטים עכשוויים מהארץ ומהעולם, החל ממוצרי מדף מוכרים ופיתוחים טכנולוגיים רפואיים ועד לעבודות עיצוב ביקורתי ופוליטי, לצד מייצבים אינטראקטיביים ודוגמאות איקוניות מהתרבות הפופולרית, המעניקים מבט רחב על נושאי המגדר מזווית עולם העיצוב, מעולמנו הפרטי של כל אחד המרכיבים את זהותנו ואל מול החברה, ועד למגדר ועיצוב במרחב הציבורי. לאור אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית עברה התערוכה שינויים ונכנסו עבודות עיצוב ואמנות חדשות  המתייחסות ספציפית לנושאי המגדר בהקשר של תקופה זו, הנוגעת בכאב רב בכל אחד מאיתנו.

אוצרות התערוכה: מיה דבש אוצרת ראשית של מוזיאון העיצוב, עדי המר יעקבי ורונה זינגר אמרו לרגל השקת התערוכה: "זהו אחד הפרויקטים המורכבים ביותר שלקחנו על עצמנו אי פעם. העיסוק בנושא רגיש ונפיץ כמו מגדר מאתגר גם "בימי שלום", קל וחומר בזמן מלחמה. החודשים האחרונים הבהירו לנו עד כמה התערוכה רלוונטית מתמיד ומה מידת חשיבותה לשיח המקומי. מגדר נוגע ועוסק בכולנו – ובתוך כך עיצוב הוא שחקן מפתח, אבל גם הרבה יותר מזה: יש לעיצוב את כל מה שנדרש בכדי להנגיש את הנושא ולעורר מודעות, כדי שיחד נוכל לעצב לנו חברה שוויונית וטובה יותר. למרות שתהליך האוצרות ויצירת התערוכה, החל כבר לפני שנתיים, ביקשנו לתת יותר מקום למעצבים ישראליים, אשר עיצבו עבודות חדשות בתקופה זו כביטוי לאירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה הכואבת לכולנו".

כשמדברים על עיצוב ומגדר מדברים על דברים שלפעמים אנחנו בכלל לא שמים לב אליהם מרוב שהתרגלנו שהם כאלה והם נראים לנו הכי טבעיים בעולם. למשל, למה בגדי תינוקות חייבים לבוא תמיד בצבעי ורוד לבנות וכחול לבנים? מה יקרה לתינוק זכר שילבש ורוד או להפך? מדוע שירותי גברים לא יכולים להיות מעוצבים עם פרחים ושירותי נשים עם ראש של סוס ובקבוקי משקה (אגב, זו ממש לא שאלה תיאורטית. אם אתם מגיעים לתערוכה, אתם חייבים להיכנס לשירותים במקום כי הם חלק מהתערוכה)? מישהו חשב פעם למה האיש ברמזור, זה שמתחלף בין אדום לירוק הוא תמיד גבר? האם לא נוכל לחצות את הכביש בבטחה אם תהיה ברמזור דמות נשית או דמות אמורפית?

התערוכה החדשה עוסקת בדיוק בכך. היא אומרת כי עיצוב נמצא בכל מקום ולכן לעיתים הוא חלק מהבעיה – מסייע בקיבוע תבניות וסטיראוטיפים, מדיר ומסליל, ובאותה המידה יכול להוביל את הפתרון: להגמיש תבניות ותפיסות חברתיות ולהסיר מחסומים תפיסתיים. ולאפשר מענה מותאם לצרכים של כולנו. התערוכה שובר.ת שוויון מתעמתת עם שאלות על זהות וחברה, ומעלה את המודעות לאופן בו אובייקטים מעצבים את התפיסות החברתיות שלנו, ומנגד כיצד סטראוטיפים מגדריים משפיעים על עיצוב. התערוכה לא מסתפקת בהצגת הבעיה, אלא גם מציגה את כוחו של העיצוב להוביל לשינוי – לחתור לשוויון ולפעול לפירוק של תבניות חשיבה מקובעות, דרך ראייה מחודשת על כלל האמצעים המעצבים את הזהות המגדרית שלנו.

התערוכה מתפרשת על פני כל חלל המוזיאון ומוצגת בחמישה מעגלים:

מעגל ראשון: האינטימי

במעגל הראשון עוסקים בהבדל בין מין למגדר, כלומר זכר ונקבה לעומת אישה וגבר, ומעלים שאלות על מה מולד ומה נרכש? עבודות ומוצרים שונים המקיימים ממשק עם הגוף ועונים על צרכים תלויי הבדלי גוף שפיתחום הלקוי או חוסר המענה מושפע ומשפיע בחזרה על הסדר החברתי. 

מעגל שני: הביתי

תפיסה מגדרית מתעצבת מהשנים הראשונות לחיינו דרך מערכות היחסים עם המעגלים הקרובים לנו ביותר ובאמצעות מפגש בין אחד לשנייה. כילדות וכילדים אישיותנו מתעצבת באופן לא מודע על בסיס הסיפור הקיים – דרך דמויות בספרים, כוכבי סרטים וטלוויזיה, המשחקים שהורינו בחרו עבורנו ואופני הייצוג שלהם. כל אלו, משפיעים על מה נחלום ונרצה להיות כשנגדל מחד ומאידך מה לא יעלה בדעתנו כאפשרי עבורנו.

מעגל שלישי: הציבורי

במהותו, שייך המרחב הציבורי לכלל, ונדמה שהוא נגיש לכולנו במידה שווה. אך אם נפרוט את המרחב לסמליו, מאפייניו המבניים, השפה המילולית והחזותית שבו – נוכל להבחין כי אלו הגדירו מי שייך או שייכת אליו יותר או פחות והאם ננוע בו בנוחות ובביטחון. הרכיבים מהם בנויה העיר (כדוגמה למרחב ציבורי), עשויים להעיד עד כמה קיימים שוויון והוגנות מגדרית בין אם מדובר בתמרור שאיננו מייצג אותנו אך נשמע לו, בשירותים ציבוריים שמאלצים המתנה ממושכת ובחירה בינארית, או בכרזת הפגנה שאינה פונה אלינו. מרחב זה, דרכו אנו עוברות ועוברים מדי יום מבסס מבלי שנדע את השתייכותנו לקבוצה או הדרתנו ממנה.

מעגל רביעי: הפופולרי

מדוע סכין גילוח זהה מעוצבת בשתי גרסאות שונות ומשווקת בנפרד לגברים ולנשים? ומה מספרות לנו פרסומות על מאפייניו של הגוף הנשי והגברי ועל רכיבי המשפחה האידיאלית? מבלי שנהיה מודעים או מודעות לכך, מסרים רבים עוברים אלינו באמצעים מיתוגיים וסגנוניים, דרך מוצרי צריכה והתרבות הפופולרית, ומחנכים אותנו מה עלינו להיות ואיך עלינו להראות. מגיל צעיר אנו נחשפים למודלים מצומצמים ומוגבלים וכך החוקים הלא כתובים מחלחלים לתודעתנו בערוצים רבים, ומתורגמים לא פעם לשאיפות לא מציאותיות. דרך מוצרים פופולריים נבחן איך כלים עיצובים פועלים על הצרכנ.ית באופן שאינו מודע, ומסמנים לנו את אידיאל היופי, ואת האפשרויות המוגבלות עבורנו למערכות יחסים או לבחירות תעסוקתיות.

מעגל חמישי: הווירטואלי

בשנים האחרונות בולטת נוכחות העולמות הדיגיטליים והווירטואליים בחיי היומיום שלנו והחוקים במרחבים אלו שונים. אותם מרחבים חסרי גבולות מאפשרים כיום תנועה חופשית בין זהויות: ניתן לעצב אוואטר לשימוש במרחב האינטרנטי או לרכוש אופנה דיגיטלית, ללא קשר לצורת הגוף הפיזי. במעגל זה נוכל לבחון את ההבטחות והסכנות שבהתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, ולבדוק כיצד השפיעו סטיראוטיפים ותפיסות מגדריות על חכמת הכלים הממוחשבים ובאיזה אופנים הבינה המלאכותית מנכיחה אותן. זהו הרגע בו מצד אחד עיצוב הנורמות, ההרגלים והתבניות מופקעים משליטתנו הבלעדית כשמתורגמים ומתווכים על ידי מכונה, אך מצד שני נוצר פתח לזהויות מגוונות ויצירתיות יותר ופחות מחויבות. האם נוכל בעזרתן של המכונות לאזן את המידע ולייצר ביתר קלות עולם מאפשר וגמיש יותר?

בנוסף, מעבדת העיצוב מוקדשת להנגשת הנושא לילדות ולילדים דרך ספרות ומשחק, ותכלול ספרייה ייחודית של "ספרות שווה" שנעשתה בשיתוף טל ברייר בן מוחה –   מייסדת ארגון "מנהיגותה" וקבוצת הפייסבוק "ספרות שווה". יזמית, אקטיביסטית ומרצה בארץ ובעולם על חינוך מודע מגדר. הרצאתה נבחרה ל-TED העולמית ולאחרונה היא ייסדה גם את אתר תרבות שווה.  בנוסף תכלול המעבדה משחק חופשי תלת ממדי שנעשה בשיתוף המאיירת ענת וורשבסקי. אוצרת: נגה שמשון.

כמו כן, כאמור, ישנן עבודות שנוספו לאור אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה. ביניהם אפשר למצוא פוסטרים המוצגים על גבי לוח מודעות כמו של פעם והם בעצם כרזות הסברה. יצירה אחרת נקראת קצינות חן והיא באה להעיד על כך שלמרות מגוון התפקידים שיש כיום לנשים בצבא עדיין ישנם גברים בצבא שכל מה שהם מצפים מנשים זה להגיש להם קפה. עוד יצירה היא פסל עץ שמציג את החפצים שנשארו מאחור לאחר שבעליהם נאלצו לעזוב, נחטפו או נהרגו. ואלה הן רק כמה דוגמאות.

תערוכת שובר שוויון GAME CHANGER היא תערוכה מאוד מעניינת שמעלה שאלות חשובות ונקודות למחשבה. יכול להיות שתצאו ממנה עם תשובות ויכול להיות שתצאו עם עוד שאלות. אני מקווה שהיא תפתח לכם את העיניים ותגרום לכם לראות דברים אחרת ובעיקר להפסיק לצרוך כל דבר בצורה עיוורת. למשל, לא צריך לשלם יותר כסף על סכין גילוח חד פעמית לנשים רק כי היא צבועה בוורוד. סכין גילוח של גבר בצבע כחול תעשה את אותה עבודה ותעלה פחות. מומלץ להגיע עם ילדים ולהתחיל את השינוי כבר בגיל צעיר. יכול להיות שלא כל העבודות מתאימות לילדים, אבל מקסימום עליהן מדלגים. תלכו ותיהנו וגם תצאו אנשים חושבים יותר.

תערוכת שובר שוויון GAME CHANGER במוזיאון העיצוב חולון, עד ה-29.6.24

רכישת כרטיסים דרך אתר מוזיאון העיצוב חולון  https://www.dmh.org.il/

דמי כניסה לתערוכה:

מבוגרים 45 ₪, נוער (17-11) – 35 ₪, ילדים (10-5) – 25 ₪, חיילים בשירות חובה/נכי צה"ל/שירות לאומי – 30 ₪, סטודנטים/נכים – 30 ₪, אזרחים ותיקים תושבי ישראל – 50%, תושבי חולון – 32₪, ידידי מוזיאון העיצוב חולון – חינם וחברי אקו"ם – חינם. ילדים עד גיל 5 – חינם.

שעות פתיחת התערוכה: 

ראשון: סגור

שני:      10:00–17:00

שלישי:  10:00–20:00

רביעי:  10:00–17:00

חמישי: 10:00–18:00

שישי:  10:00–14:00

שבת:  10:00–20:00

צילום: אורית ענבר